פוסט זה מיועד לבני זוג שבתהליך הטיפול הזוגי הבינו שהזוגיות לא צלחה להם והם מחליטים לפרק את הנישואין להיפרד איש מרעותו. אם אתם שם , אנא הקדישו מספר דקות וקראו את דברי. באם הדברים שנכתבו מהדהדים בלבותיכם , הנכם מוזמנים להפנות אלי שאלות ,מחשבות ומועקות ואתייחס בעיניים מקצועיות לדבריכם.
לעיתים נשאלת השאלה מהי הצלחה בטיפול?
כאשר זוג מחליט בתהליך הטיפול הזוגי לסיים את היחסים בניהם ולהתגרש ניתן להסתכל גם על החלטה זו ,למרות הכאב שבה , כהצלחה בטיפול, ובתנאי שהבינו מדוע בחרו אחד בשני ומה לא עבד בבחירה. חשוב לציין שגם אם בני הזוג בחר באופציית הגירושין , לא הסתיים הטיפול וחשוב שבני הזוג ימשיכו לשוחח על הפרידה שלהם. וחשוב מאד גם הכנת הילדים לפרידה, למרות הכאב הגדול שנגרם לילדים מעצם פירוק השלם( המשפחה) לשתי יחידות.
צריך להבין שאין ספק בכלל שהנפגעים העיקריים בגירושי הורים הם הילדים. אנשי מקצוע רבים עשו מחקרים ולעיתים מחקרי אורך של 25 שנים מה קרה לילדים אלו. ג'די וולרשטין, ג'וליה לואיס וסנדרה בלקסלי , כתבו מחקרי אורך בני 25 שנים אודות ילדי גירושין
המחקר החל בשנת 1971 ונכתב אודותיו בשנות ה80 המאוחרות. לדבריהן: "באופן כללי לא נראה שילדים שחוו גירושין יהיו אלימים יותר כלפי הוריהם ומוריהם . הם סובלים יותר מדיכאון , יש להם יותר קשיי למידה והם סובלים יותר ביחסים עם בני גילם. מספר גדול של ילדים מגיעים למרפאות של בריאות הנפש. יותר ילדים שנולדים מחוץ לנישואין הינם פחות נשואים ויותר גרושים. נראה שלאור העובדה שמדובר במחקר אורך יש מקום להסתכלות עמוקה יותר בהשפעת תופעות אלו על הילדים.
פרופסור שרה סמילנסקי הייתה גם בין הסופרים שכתבה אודות הילדים" פסיכולוגיה וחינוך של ילדים להורים גרושים." בספרה היא מתייחסת לחשיבות המושגים העיקריים בגירושין והבנתם על-ידי הילדים.
בספרה של דבי פורד, "גירושים רוחניים" בו היא עוסקת בחיפוש העצמי שלה היא רואה בגירושים הזדמנות ליצירת חיים נפלאים , במבוא לספר נאמרים דברים חשובים ומעניינים ע"י שני אנשים.
ברצוני לצטט את דבריהם של שני אנשים אלו המתבוננים, להערכתי בדרך אחרת על הגירושים, היכולת לתת הגדרה אחרת חיובית לפרידה והגירושין וההתבוננות והחיזוק שלנו על סיטואציה זו. גיל דונלד וולש מחבר הספר "שיחות עם אלוהים אומר: "הפרידה איננה קימת ביקום. החדשות הטובות הן שלעולם אין אנו לבד. החדשות הרעות הן, שאיננו יכולים להיפטר משום אדם , איננו יכולים להפריד את עצמינו מאיש.
אי- אפשר לשים קץ למערכת יחסים אפשר רק לשנות אותם.
גם כשמפרידים את מה שאוחד החלק הנפרד מכיל חלק מהחלק האחר שהופרד ממנו במילים אחרות ,אפשר להיות נפרד אבל אי אפשר לא להיות חלק שלם.
לדוגמה: שברו שתי בצים לקערה וערבבו אותן כעת נסו שוב להפריד אותן לשתי יחידות נפרדות אי- אפשר .בני אדם הם כמו ביצים בקערה, כולנו מעורבבים.
בגירושים אנו מדמיינים שאיבדנו את עצמנו, ולעולם איננו מצליחים לראות שהאחר הוא שאבד לנו . כל מושג שהיה לנו על עצמינו נרמס, העובדה שאנחנו אוהבים וראויים לאהבה, שנחמד להיות אתנו , שלעולם לא ירצה איש לעזוב אותנו, שמי שבחר בנו בחר נכון, שאנחנו שופטי אופי מצוינים שאנחנו יכולים לסמוך על הלב שלנו" (סוף ציטוט.)
המבקר השני במבוא הינו: מר ג'ון מקשין ,דאלאס,טכסס.הינו עורך דין לענייני משפחה לדבריו "טיפל במאות משפטי גירושין. אילו המציאו מדד משפטי לכאב וסבל ,דיני משפחה היו נמצאים בראש הסולם. גירושים ממוקמים קצת מתחת למות בן או בת זוג או למות ילד כאירוע טראומתי בחיים. מחקרים מאשרים כי הנזק איננו מוגבל למאבקים בין בני הזוג – תועדו השפעות שליליות עמוקות אצל ילדים שנחשפו לכאב על גירושי הוריהם"
M.S.W פסיכותרפיסטית
מומחית בטיפול זוגי, משפחתי, אישי
ובטיפול בניכור הורי (בשיטת טיפול מוכוון פיתרון)
© דליה אראל 2021