התקשרו: 054-4512286

הדרכת  הורים – העשירו  את ארגז הכלים שלכם

לאור העובדה שמקצוע ההורות איננו מקצוע נרכש,  כולנו כהורים בגידול ילדינו עושים "טעויות", כגון: גדילה במשפחה ללא מודל ש ל"הורות מטיבה" או ילדים שהוריהם עברו קונפליקט גירושין בעצימות גבוהה , תהליך שהתקיים על גבם של הילדים,או דמויות הוריות שמסיבותהם כל נושא הטיפול בילד ראשון במשפחה היווה קושי בעבורם, שלב המוכר כשלב משברי במעגל חיי המשפחה.

כתוצאה מכך מוצאים הורי הילדים את עצמם בקושי בטיפול בילדים. הורים אלו מגיעים לקליניקה עם תחושות קושי שלעיתים מתקשים להגדיר האם הם מתעסקים בבעיות זוגיות או בקשיים ביחסי הורים ילדים.

כאשר ההורים מגיעים אלי עם הבלבול והקושי בשלב הראשון הנני משוחחת עם ההורים כדי לערוך אבחנה איפה ליבת הבעיה וכיצד לגשת לטיפול בה.

קימות מספר אפשרויות:

1.הבנה שמדובר בהיסטוריה משפחתית המנחה את ההתייחסות של ההורים לגבי ילדיהם:

לדוגמה :הורים שהגיעו לקליניקה עם קשיים ביחסיהם עם ילדותיהם לגבי נושא ההשמנה של בתם הבכורה והתפרצויות זעם של בתם הצעירה הגישה ההתייחסויות של ההורים לטיפול בילדות שונה וגורמת לקונפליקטים ביחסים בינהם.למרות שההורים פנו לטיפול זוגי אני מבינה בתהליך השיחה שהבעיה כרגע איננה זוגית אלא מונעת מעברם  ההיסטוריוני להגיב ממקומות שונים. האם משתפת שבבגרותה הייתה ילדה אנורקטית וטופלה סביב קושי זה. האב מספר שאביו חולה קשה מאד במחלת סכרת עד קטיעת איברים ברור לי שקונפליט ההורים כרוך בעברם המשפחתי,ואכן נדרשת חשיבה כיצד לטפל בפנית ההורי.

לאור ניסיוני , מטופלים רבים  מדווחים שאין בסבלנותם להאריך את הקריאה באתר ולכן אנסה לנסח בקצרה את הבנותיי

שני מושגים חשובים מאד להבנה:

גישה טיפולית אינטרסובייקטיבית (המוגדרת בעגה המקצועי"פסיכולוגיה של העצמי) : זוהי גישה המטפלת ביחסים הסובייקטיביים בין שני אנשים, שבדרך כלל כוללת יחסים בין שתי דמויות שהיו מעורבות בתהליך גדילתו של הילד בתהליך הטיפולי אני משוחחת על מערכת היחסים בין דמות מטפלת/ילד, דמות המטפלת ברוב הפעמים היא דמות האם והשפעתה על התפתחות האדם לאורח חייו היא חשובה ומשמעותית מאד.

 

פט וגנזה: תחלואה מקור מחלה , מדוע הפציינט מתנהל בדרך המרמזת על קשיים בתהליך התפתחותו?

קשר בין הורים וילדים

אם אנחנו רוצים לטפל טוב יותר בילדינו  אנו צריכים לדעת לטפל טוב בעצמינו.

בטיפול בקשר בין הורים וילדים אנו יכולים להבין שקיימים שני מושגים אותם עלינו לקחת בחשבון

הורות לא מודעת נובעת מחוסר היכולת של ההורה להבדיל בינו ובין ילדיו  = סימביוזה.

אחד אדגרים של ההורים הוא לחוש אחדות עם ילדו לעזור לו להתפתח ולהיות שונה ממנו. לכבד את השוני של הילד ולהעריך את השוני.

בהורות לא מודעת ההורה לא מודע לתוצאות מעשיו, וכשהוא עושה אותם הוא לא מתייחס לרגשות הילד. ההורה פועל לפי הבנתו את התנהגות הילד  מבלי להבין מה הילד מרגיש או למה הוא עושה את מה שהוא כזה פועל בצורה לא מכוונת גם כאשר כוונתו טובה.

אפיונים נוספים להורות לא מודעת

1.חותכת כמו סכין.

  1. היא מורשת
  2. היא לא מודעת(עמ' 61)
  3. מעוררת תגובות מוגזמות.

 

 

מיזוג סימביוטי

הבעיה הבסיסית שיוצרת צורות שונות של ניתוק קשר תתרחש כאשר ההורה איננו מסוגל לראות את עצמו כישות נפרדת מעצמו. ואז ההורה יפתח קשר סימביוטי עם הילד .

מהי סימביוזה :

ביחסים סימביוטיים ההורה איננו מבחין איפה הוא נגמר והילד מתחיל. הוא כועס ומתוסכל אם הילד איננו קורא את מחשבותיו ואיננו פועל על פי מחשבות אלו.

עם היוולדות הילד אחד אדגרים החשובים של ההורה הוא לחוש אחדות עם הרך הנולד ולעזור לו בהדרגה להתפתח ולהיות אדם שונה ממנו.  המטרה היא לא רק לראות את השונות של הילד אלא גם לכבד אותה.

הורות לא מודעת נובעת מחוסר יכולת ההורה לבדיל בינו ובין ילדיו.

 

 

באלו מצבים קליניים אני מישמת את הטיפול ההורי:

1.מקרים בהם בעיותיו של הילד מצריכה, הפנית ,ההורים לטיפול זוגי,או להפנית הדמות המטפלת לעבודה פרטנית.

2.מקרים בהם מעלים ההורים כחלק הנושאים הרחבים סוגיות הנוגעות להורות שלהם עם ילדיהם.

3.לאור העובדה שאחד העקרונות המשמעותיים בתהליך טיפולי הוא בניה ושמירה על הברית הטיפולית בין המטפל והמטופלים. כאשר יש צורך לשלב את הטיפול בדמות המטפלת ( ברוב המקרים האם)והילד + טיפול פרטני בדמות המטפלת ,קימת האפשרות של טיפול פרטני בתוך הטיפול הזוגי המטפל האינטר סובייקטיבי יכול לעבוד גם עם מערכות חיצוניות כמו הילדים המצריכים טיפול ויחד עם זאת לשמור על הברית הטיפולית

  1. אפשרות להתבוננות נוספת על הטיפול ההורי היא ההבנה שראשית הדרך היא הטיפול הזוגי וההבנה שאי אפשר לפענח התנהגות בני זוג מבלי לדעת משהו על חוויות ילדותם.(להזכירכם זוהי אמונתי והבנתי את הטיפול הזוגי, אודותיו דיברתי בתחילת האתר שלי) וחשיבות קשרי המשפחה. ההתעסקות וההתבוננות בנישואין הובילה אותי בסופו של דבר  לתצפיות בתחום ההורות. ומשם התפתח המושג הורות מודעת, המאמינה שכל דבר קשור לדבר אחר.

בהתבוננות דרך זווית זו קימת ההבנה שהורים מעבירים לילדהם את פצעי ילדותם.דרך התענינות בחוויות ילדותם של בני הזוג ניתן להבין כיצד הורות לקויה עוברת מדור לדור, למשל הדוגמה שהבאתי למעלה האם מתעסקת שבבגרותה הפכה להיות אנורקטית עסוקה מאד בבעיית ההשמנה של הילדה וזאת עקב התבוננותה על הבת עקב דפוסים חוזרים ונשנים מעברה. האב שאביו היה חולה כסרת קשה גם הוא טרוד מהשמנת הבת. הורה שלא קיבל  בשלב התפתחותו תשומת לב לשלב התפתחות זה, הוא יתקשה לסייע לילדו  לעבור את שלב ההתפתחות הזה.

דוגמה בה אני מטפלת בקליניקה שלי: פציינטית המטופלת אצלי מזה 4 שנים. במפגשים הטיפוליים. הפציינטית מביאה את פצעי ילדותה מול הוריה. החוויה היא של נטישת ההורים בדרך התפתחותה והפיכתה להיות "ילדה הורית במשפחה"

באחרונה החלה הפציינטית לשתף בקשיים המתעוררים בינה לבין ארבעת ילדיה, ורצונה לעבוד יחד עם ילדיה, על כעסיהם מולה. הסוגיה של מעבר לטיפול דיאדי העסיקה את שתינו זמן רב בחדר. מכיוון שהחוזה הטיפולי הוא אישי נראה היה שהכנסת גורמים נוספים לחדר עשויה לפגוע בברית הטיפולית בין שתינו לקח זמן רב והתעקשות ורצון של הפציינטית להזמין  את ילדיה לשיחה. במהלך השיחות הסתבר שהילדים חשים תחושות נטישה קשות מצד האם והפיכת חלק מהילדים, ילדים הוריים מול האם.

בשיחות אלו התמקדה השיחה בין קשיי הפציינטית כיצד להתמודד עם חוויות הנטישה של הוריה עקב יחסיה מול הוריה ואי קבלת מודל להתמודד עם סוגיה זו, וכיצד הפיכתה לילדה הורית לא טופלה ע"י הוריה מולה, דפוס התנהגות ,לא מודע ואי ידיעה כיצד משחררים ילד הורי.

להפתעתי גיליתי שהתהליך בטיפול הזוגי , דומה מאד לתהליך הטיפולי בו אנו הופכים להיות הורים מודעים בטיפול זוגי אנו הופכים להיות בני זוג מודעים. בשתי מערכות היחסים  ההורים או בני הזוג לומדים להשתדל שהקשר עם האנשים היקרים להם יהיה חיובי, תקין,  מבחינה גופנית ורגשית.

חשוב לציין שעבודה זו היא קשה וארוכת טווח עם מאמצים קשים של שני בני הזוג או ההורים לעשות את תהליך השינוי.

כל השאר יתבהר בתהליך הטיפולי.

דרך נוספת בה אני משתמשת כאשר הורים מגיעים אלי לאחר ניסיונות שלא צלחו בטיפולים אחרים היא :

שימוש בסמכות ההורית החדשה: קורס המתנהל בבית חולים שניידר בפתח תקווה.

טיפול זה מתמקד בהורים לבדם והוא קצר טווח.

בטיפול זה יש חשיבות להגדרת המטרות :

  1. הסל האדום : פעולה נחרצת , משותפת לשני ההורים.
  2. סל ה "זמינות", יצירת שנוי הדרגתי בקושי הגמישות של הילד.
  3. סל ההבלגה: כי לפעמים כדאי לחסוך אנרגיה.

אם דברי מדברים אליכם אשמח שתחליטו להגיע אלי.

דילוג לתוכן