כיצד נראים חייהם של הילדים שהוריהם שרויים בקונפליקט גירושין גבוה?

אנו נראה ילדים שמתמודדים עם מטח מילים , אירועים ומחשבות כאשר חוויות אלו עדין אינן מותאמות לגילם. בכל דרך בריאה. הם רוצים לרצות כל הורה אבל מתקשים לעשות זאת בעבורם , בפרק זמן ממושך. הורים הנמצאים בעיצומו של תהליכי גירושין בסכסוך גבוה במקרה הטוב, נמצאים בתקשורת עלובה. כאשר הם מדברים ,הדיון שלהם נוטה להיות מגעיל ומלא בוז. חוסר הקשר בין ההורים מלמד את הילדים שמבוגרים אינם מסוגלים לדבר בהצלחה זה לזה ולעשות תכניות עבורם וע"כ הם צריכים לקחת לידיהם את תכנון הפעילות עבור עצמם.

גירושין בסכסוך גבוה הוא המקום שבו נישואין מסתיימים והמלחמה מתחילה .בדרך כלל זה יראה  כהריסת דמים רגשית ,והילדים אמורים למצוא דרכים שונות להתמודד במערכת שכוללת ילדים ושני הורים שבהחלט מתאבים זה את זו.

אפיוני המשפחות הנמצאות בקונפליקט גירושין גבוה :

1.בשנים האחרונות אנו עדים לעליה משמעותית של זוגות שמחליטים על גירושין כפתרון לגיטימי נגיש ומהיר .קורה שבני הזוג חווים קשיים רגשיים והמושג unfinished buiness הופך להיות מושג ממשי ולא מושג  שיגרתי . משקעי העבר וקשיי ההווה עדין לוכדים את בני הזוג וגוזלים מהם אנרגיות מרובות.

2. זוגות אלו יהיו מעורבים במריבות כרוניות סביב הגירושין שתהיינה מבוטאות בפחד, כעס והשלכת אשמה על בן הזוג לשעבר. הם יסרבו לשתף פעולה אחד עם השני, יאשימו בהאשמות הדדיות  עד האשמות של התעללות ויחבלו בהורות אחד של השני.

3. אנשים אלו מתדיינים בבתי המשפט בכל הכלים ההרסניים העומדים לרשותם, כאמור לעיל מצב  זה מונע את תהליך האבל הנורמטיבי שעשוי היה לאפשר להם את הפסקת האש.

למרות כל האמור לעיל, נראה שלתופעות הניכור ההורי החמור ותופעת  "סרבנות הקשר" עדין לא נמצא פתרון טיפולי. מספר הילדים שסובלים מתופעות אלו הולך וגדל, אולי כחלק מהעובדה שתופעת הגירושין  מתעצמת בעולם הגדול. אנשי מקצוע רבים בעולם מחפשים דרכים להתמודד עם התופעות ובד בבד גדל כאבם הבלתי נסבל של "הורי המטרה' ( ההורה המנוכר) שלא מוצאים תשובה לבעיותיהם

נושא האב בחיי הילד הופך לאחרונה ,במדינת ישראל ,נושא שגופים ציבוריים עוסקים בו להערכתי על  רקע ריבוי הגירושין ותופעות הניכור ההורי שעולות בבתי המשפט. בחודש יוני 2017 נערך כנס ארצי ב"האקדמית גליל מערבי" שנושאו היה "מטולטלת השוויון בין המינים : מעמדם של גברים בסכסוכים זוגיים-בין צדק היסטורי לעוול פרטי.  בחודש נובמבר נערך כנס של "האגודה הישראלית" לטיפול בזוג ובמשפחה שנושאו היה "בשם האב"  מטרת הכנס הייתה "להעלות קול לגבריות ואבהות שתהיה מוכללת בתוך שינויים מתהווים . מתוך הכרה של קשיים שגברים חווים ומחוץ לפרדיגמות ישנות והמוכרות והיא חשובה לכל מי שעוסק בפרט בזוג ובמשפחה."

הסוגיה "ומה על האב המנוכר?" גם היא נלקחת בחשבון ומקבלת מקום והדים בעולם.

אדוארד קרוק  כותב פוסט עדכני בחודש מאי 2017 :החיים של האב  המנוכר

נראה שנושא המשמורת הפך לנושא בו מדינות רבות בעולם עוסקות בו. בבתי משפט רבים מתקיים תקדים חוקי כנגד משמורת משותפת במקרה של גירושין בקונפליקט  גבוה. עוד פרטים אודות המשמורת המשותפת בעולם .ניתן לקרוא על דוח שניט כאן.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D

למרות שהמלצות וועדת שניט לא אומצו כחוק ,כיום יש כאלה אומרים כי משמורת משותפת היא הכלל ולא החריג במשמורת ילדים.

חשוב לציין שבהולנד בשנת1995  שונה החוק והאחריות המשותפת מוטלת בשווה על שני ההורים בוטל השימוש במונח "משמורן" והמונח "אחריות הורית" נקבע במקומו . באחרונה התקבל תיקון לחוק  המגדיר את האחריות המשותפת  בפיתוח הקשר עם ההורה השני