הנני אשת משפחה שלמה עם ארבע ילדים, גדלתי במשפחה שלמה , הבנתי שילדים ככל שהם צעירים יותר הם חסרי הגנה וקולם לא נשמע אולם כפי שכתבתי לעיל קיימת הסכמה  אצל רוב התיאורטיקנים ,על סבלם של הילדים ממשפחות גרושות ולכן בחרתי בהתפתחותי המקצועית כמטפלת ומדריכה זוגית משפחתית מוסמכת, ופסיכותרפיסטית  להביא לידי ביטוי את קולם של ילדים אלו. בתהליך שנות לימודי ובפגישותיי המרובות בכאבם של ילדים סביב גירושי הוריהם, בעיקר אצל משפחות "בקונפליקט גירושין גבוה" והשפעת אקט זה על חייהם, הבנתי שככל שרמת קונפליקט הגירושין  קשה יותר, כך סבלם של הילדים מעמיק והם משלמים מחירים כבדים על כך בהווה ובעתיד. לאור זאת, עם פרישתי  מאגף הרווחה ברמת השרון שם ניהלתי את התחנה לטיפול "בפרט בזוג ובמשפחה" במשך עשרים שנה, בחרתי  להשקיע את מאמצי לטפל דווקא באותן משפחות השרויות ב"קונפליקט גירושין גבוה ". כבר בתהליך עבודתי בתחנה התחלתי לפתח פרויקט שעסק בתופעת " הניכור ההורי החריף  " ותופעת "סרבנות הקשר". נושא שהרבה מטפלים נמנעים מלהשקיע מרצם וכישוריהם הטיפוליים בנושאים אלו עקב עוצמות רגשיות קשות שמתעוררות תוך התבוננות בהשלכת התהליך על הילדים במשפחה, אי מציאת הדרך הראויה והאפקטיבית, כרגע,  לטפל בקשיים והזמן הנדרש בסובלנות ובעקביות לשהות שם.

בשנת 2012 הקמתי יחד עם שתי שותפות למקצוע (כולנו מטפלות זוגיות משפחתיות מוסמכות עם היסטוריה וניסיון בטיפול זוגי ומשפחתי רב שנים), את "מרכז מפגשים" בעברי סיימתי בתי ספר ללימודי פסיכותרפיה שמסייעת לי בעבודתי האישית עם הפציינטים להתבונן בהיסטורית חייהם והמניעים המודעים והלא מודעים בבחירת בן זוג שבסופה של דרך הביאה אותם לבחור בגירושין.

כל עיסוקו  של המרכז הוא טיפול ב"משפחות בקונפליקט גירושין גבוה באמצעות המודל של ה"תיאום ההורי".(Cooperative parenting institute c.p.i. )

הרציונל להקמת המרכז הייתה ההבנה  שגירושין מהווים תופעה חברתית שהשפעותיה הן ארוכות טווח. נושא זה מצוי בעליה ומעסיק רבות את בתי המשפט, שירותי הרווחה ובריאות הנפש. לאור העובדה שחלק ניכר מתופעת הגירושין  במשפחות מלווה ברמה גבוהה של מריבות וקונפליקטים , נוצרים לעיתים קרובות השפעות רעות מאד על הילדים ואנו נמצא בהן אחוז גבוה של תסמונת התנכרות חמורה להורה  ותופעת סרבנות קשר.

תפקיד המתאם ההורי לסייע להורים שרמת הקונפליקט ביניהם גבוהה ואין להם את היכולת לשתף פעולה ביניהם כדי לבצע את הסכמי הגירושין שניתנו.

מטרת המתאמים לשנות את השיח בין ההורים ולהביאם למקום בו יוכלו לומר לילדיהם כהורים מטיבים "למרות שאבא ואימא לא ממשיכים לחיות ביחד אנחנו ממשיכים לספק לכם הורות נאותה . לא צרכינו במרכז אלא צרכיכם כילדים . למרות אי ההסכמות ביננו כבני זוג , אנחנו לא נערב אתכם כילדים . הסכסוכים  שייכים לנו ואתם מחוץ  לתחום. אודות התיאום ההורי ניתן לקרוא במאמרה של סוזאן בויאן שתורגם ע"י עידית הוניגמן, תחת הכותרת "סוזאן  בויאן התפתחות התאום ההורי האגודה הישראלית לטיפול במשפחה והנישואין.

http://www.mishpaha.org.il/index.php/2011-11-28-16-07-32/278-2013-01-06-08-52-51

משמעות מסר זה הוא: שלא ניתן לקיים את התיאום טרם סיום ההליכים המחוברים לשפת המאבק, דהיינו ,סיום עבודתו של העו"ס לסדרי דין ברווחה בכל הקשור להמלצות בעניין הסדרי ראיה ומזונות .סגירת התיקים המתנהלים ע"י בני הזוג בבית המשפט  שתי מסגרות המייצגות את שפת המאבק.

התהליך מתקיים ע"י שני מתאמים שעסוקים בהגדרה מחדש של קשיי הילדים ומציאת פתרונות לקשיים אלו ע"י ההורים.

יתרונות הפורמט ההורי הם: ההתערבות באמצעות פורמט זה, משחררת את הילד מעול התיווך בין ההורים תוך הפרדה גמורה בין יחידת ההורים ליחידת הילדים.

חשוב לציין שבטיפול הפורמט בתאום ההורי התאום איננו פסיכותרפיה ועל –כן ההתערבויות אינם של טיפול דינאמי מעמיק אך יחד עם זאת האוריינטציה והמחשבה של המטפלים היא דינמית מאד והיא נלקחת  בחשבון בבניית ההתערבויות בפועל, תוך כדי המחשבה על טובת הילדים.

היכולת לגמישות ומרחב חשיבה יצירתי בחדר היא הגמישות לתפור לכל משפחה חליפה אחרת, בהתאם למצבה.

ההורים המתאימים ביותר לתהליך התיאום ההורי הם אלו בעלי הדרגה הגבוה יותר של הקונפליקט בניהם, ובעלי חסר יכולת מתמשך לתקשר בנושא גידול הילדים.

כפי שאמרתי לעיל עיקר מומחיותו של מרכז מפגשים הוא שימוש במודל של "תיאום ההורי" שמטרתו אינה לתת יעוץ מקצועי ולטפל בהורים ,אלא, לעזור להורים לשתף פעולה ולקבל החלטות משותפות  בהקשר  לילדיהם באמצעות הפעלת טכניקות ייחודיות, תוך שימוש במודל מובנה שעוזר למתאמים לא לאפשר לסערה להתקיים בחדר.

במדינת ישראל התיאום מתרחש רק לאחר סיום עבודתה של העו"ס לסדרי דין בראשויות הרווחה. המתאם ההורי בישראל איננו צריך לבצע בקרה וכן אינו נדרש לדווח לבית המשפט את תוכן המפגשים עם ההורים שנותר חסוי .

מטרת התיאום לסייע להורים לעבור משפת המאבק בה הם משתמשים איש מול רעותה לשפת הדיאלוג.

התהליך מתקיים ע"י שני מתאמים שעסוקים באופן עקבי בהגדרה מחדש את קשיי הילדים. ובשימוש בטכניקות לצורך מפגש בטובת ילדיהם. כל צעד או אמירה שמייצגת בחדר את הקונפליקט בין בני הזוג מוחזרת אליהם תוך שאלה האם הדברים הנאמרים בחדר הינם טובתו של הילד. המתאמים עסוקים בלהגדיר מחדש את קשיי הילדים מציאת פתרונות לקשיים אלו ע"י הוריהם.

השימוש במודל של תיאום הורי מיועד בעיקר למשפחות בקונפליקט גירושין גבוה. במשפחות אלו אנו נראה תופעות של ניכור הורי חמור עד תופעת סרבנות קשר.