אחד השלבים החשובים בטיפול הזוגי הוא האבחנה והערכה. הערכה תלויה בגישה הטיפולית על פיה מתקיים הטיפול, במאמר זה תתואר ההערכה ע"פ השלב ההתפתחותי בו נמצא הזוג שפנה לטיפול.
תפקידה של ההערכה הטיפולית בזוג הוא בנית תוכנית טיפולית מתוך התכנים הבעייתיים שאובחנו באיבחון.
חיה ויצחק זוג באמצע שנות ה-40 לחייהם. נשואים כ-20 שנה. חיה איננה עובדת עקב בעיות בריאותיות. יצחק עובד בצורה קבועה ומסודרת. לבני הזוג 4 ילדים.
בני הזוג מדווחים על חסר הסכמות בחייהם מראשית הנישואין, יודעים להצביע על 3 מוקדים:
בני הזוג מגיעים לטיפול לאחר ריב קשה בו יצחק מסרב לחגוג את החג הקרוב עם חיה ובני משפחתה, יחד עם זאת מצהירים שבעת הפניה הם בתקופת רגיעה.
ע"מ להעריך את השלב בו נמצאים בני הזוג ובעזרתו להתוות את הטיפול בזוג ולגזור את התוכנית הטיפולית ניתן להשתמש במודל של ביידר ופירסון (1988). מודל זה מבוסס על רעיון ההקבלה בין התפתחות זוגיות לבין התפתחות ילד מלידתו ועד לשלב בו הוא מגיע לביסוס האינדיבידואליות.
בידר ופירסון מונים מספר שלבים בהתפתחות הזוג: מהשלב הסימביוטי, שלב הדיפרנציאציה והספרציה, שלב האימון, שלב ההתקרבות מחדש בו מסוגלים בני הזוג בדומה לילד שהגיע לשלב זה גם להיות אוטונומיים ולהגדיר את עצמם מתוך פנימיותם וגם לשמור על קשר ולדאוג לאינטימיות ולרווחת בן הזוג.
על-פי מודל זה עשויה להתעורר בעיה אצל הזוג באחד משני המצבים הבאים: תקיעות של שני בני הזוג באחד השלבים וחסר יכולת להתקדם ממנו, או קיום פער בשלבים בניהם. קיומו של הפער מעיד על הגדרת אחד מבני הזוג את עצמו בצורה נפרדת כאשר הגדרה זו מהווה איום על בן הזוג השני.
הדרך בה חיה ויצחק מציגים את הסיבה לפניה לטיפול עשויה לעורר בלבול אצל המטפל. על פי הצגת דבריהם ניראה שכל אחד מבני הזוג לסירוגין לעיתים נמצא ברמת סימביוזה ותלות בבן הזוג ולעיתים ברמת הדיפרנציאציה.
חיה מגדירה את עצמה כאישה שאיננה עובדת. מעצם פוזיציה זו היא הופכת להיות תלויה ביצחק. לדבריה, היא מרגישה תלויה ומוגבלת ביכולות שלה מאחר ויצחק מופקד על הנושא הכלכלי יצחק לעומתה מופיע כאיש עובד עובדה המאפשרת לו לחוש כוח ועצמאות בתחום זה במשפחה. יחד עם זאת, הפניה לטיפול היא על רקע משבר בו יצחק מבטא את חוסר רצונו לחגוג את החגים עם משפחתה של חיה הוא מבטא רצון אישי אחר ושונה מצרכיה של חיה וזאת לאחר שנים מרובות שבו הוא הולך אחר רצונותיה. חיה פגועה מיצחק ומתרחקת פיזית ונפשית אפילו מדברת על גירושין, יצחק נבהל ומבקש עוד צ'אנס.
שני בני הזוג מבטאים ביחד את הבלבול במצבם הרגשי כאשר חיה חשה נשלטת ע"י ההגבלות שליצחק ואילו הוא חש לא משפיע בבית אלא מוכתב ע"י החלטות של חיה.
ע"פ דברי בני הזוג נראה ששניהם תקועים בשלב: Symbiotic Differentiating, דהיינו שלב של סימביוזה ובד בבד גם נפרדות ואינם מצליחים להתקדם ממנו. היחסים הזוגיים מתפתחים לשלב זה כאשר בן זוג אחד נע מעבר לשלב הסימביוטי ומתחיל בהתבוננות עצמית. כאן מתחילה מחשבה עצמאית ויש שינוי לעבר התבוננות פנימה לעבר תחושת ה-Self בן הזוג לא ניראה יותר כמקור לתחושת עצמי. וכתוצאה מכך השינויים מתחילים להראות.
דינה ושלום מגיעים בתקופת רגיעה, דינה בהתאם לדפוס הסימביוטי המוכר חרדה להפר את האיזון הזוגי וע"כ נמנעת או מדברת בזהירות אולם עצם המפגש עם ההימנעות והזהירות מצביעים על כך שמתחילה אצלה התבוננות לעבר תחושת ה-Self זוהי הפעם הראשונה בה המערכת הופכת להיות ללא שיווי משקל. ההגעה בשלב זה לטיפול מעידה על מוכנות להציג בחוץ את חוסר שיווי המשקל. חוסר שיווי המשקל נוצר על ידי אחד האינדיבידואלים שיוצר התפתחות לפני שהאחר מוכן לשינוי.
במקרה של הזוג הנ"ל נראה שאצל שני בני הזוג קימת הבשלות לשינוי אולם חיה היא זו שמבטאת אותו עבור שניהם.
לעיתים תזוזה זו מלווה רגשות אשמה.
הקומוניקציה שיש בה תלות ואשם גורמת לאיום אצל בן הזוג השני שמתרגם את הרצונות של בן זוגו כתחילת הצעדים הראשונים לעבר סיום היחסים, (חיה באה ואומרת שרוצה גירושין) ציפייה שלילית זו יוצרת מתח ותלות דביקה. בשלב זה יצחק מבוהל מבקש עוד צ'אנס, רוצה להגיע להסכמות ולצאת לזוגיות חדשה.
השאלה המתעוררת היא: אם השלב הסימביוטי הינו שלב כ"כ מענג מדוע אנשים לא יישארו בשלב זה עם אהבתם האמיתית?
העדויות המרובות הן שרוב הזוגות אינם יכולים לתחזק את העוצמה הגבוהה של השלב ההתחלתי. הסיבות מדוע שינויים מתרחשים בזוגות בוגרים דומים לאלו המתוארים ע"י מהלר בהתייחסותה לילדים.
מהלר האירה 3 גורמים
אצל זוגות, אגרסיה מתחילה לעלות על פני השטח כאשר שינויים ניכרים וההסתגלות נראית חונקת. אחרי זמן שהתנהל בשביעות רצון סימביוטית עוצמתי, אנשים אחרים ופעילויות חיצוניות מקבלים משמעות חזקה.
לבסוף כל בן זוג יכול לרצות שהאחר יתמוך בתהליך הייחודי שלו של ספרציה – אינדיבידואציה. מכיוון שבן הזוג איננו הורה ויש לו רצון משלו או משלה, התהליך כרוך בקשיים. כאשר כל בן זוג יהיה מסוגל לתמוך בתהליך הנפרדות האחד באחר, היחסים הזוגיים יכולים לספק הבראה בריאה של אובייקטים ייצוגיים ראשוניים שליליים.
הסיפור של חיה ויצחק מעורר באסוציאציה את הסיפור של רומיאו ויוליה. המשפחה שמתנגדת לנישואין ולבסוף שני בני הזוג מתאחדים ביחד מול המשפחה ונישאים. בני הזוג הגיעו לטיפול עם חווית False של רומנטיקה מחודשת. התנהלות זו איננה מחזיקה מעמד ובסופו של דבר מעוררת חרדה אצל חיה. נראה שהנוכחות של המטפלת בתהליך העברה כאם המאפשרת גדילה מעניקה תחושה של ביטחון לזוג ומאפשרת להם להיכנס לתהליך של דיפרנציאציה.
לעיתים זוהי הכרה של השוני או ההתפכחות מאשליות ביחסים שמשרתת כניצוץ שמדליק את התהליך של דיפרנציאציה.
כאשר ענן הפנטזיות הרומנטיות אינו מספיק יעיל להסתיר את השינויים בין בני הזוג המציאות עולה וכעס ואכזבה הופכים להיות רגשות עמם בני הזוג צריכים להתמודד. כאשר בני הזוג חשים נוח להיכנס לשינויים או לשלב המוקדם של Practicing יהיה מתאים להם לפתח דינאמיקה לפתרון ריבים.
שלב ה-Practicing
התקופה בה גדלה ההתעניינות בעולם החפצים; התינוק יכול לבחור אובייקטים שיהיו תחליפים ולא יצטרך אם קונקרטית. העולם הולך ומתרחב כאשר האם הופכת להיות נק' בועה. האפשרות לחקירה ולהתרחקות יותר גדולים.
האם הם יכולים להשתמש בכעס ע"מ להכיר שהם שונים ושהשינויים מצריכים את העימות שיעמעם את הפנטזיה הרומנטי.
חיה מציינת שהיא פוחדת לריב עם יצחק והיא לא מפחדת מיצחק. בשלב הראשון של הדיפרנציאציה זה משותף לבני הזוג לפחוד לדבר, לחטוף רגלים קרות ולחזור למצב המוכר. יצחק מושך לכיוון הסימביוזה על-ידי כך שהוא מרכך את דבריה של דינה בעזרת הומור והסברים על קרע של שונות בין גברים ונשים (חוויה שמביא מסיפור חייו האישיים). מרבה במפגשים לגעת בחיה.
בשיחות חיה מתחילה לגעת ביצחק אולי רצון לחזור למצב המוכר. תנועה לעבר הדיפרנציאציה מערבת בתוכה אובדן צער וכעס על ההרשאה להיעלמות של הזמנים הראשונים ביחד. תפקיד המטפל בזמן זה הוא לאסוף את הרגשות הקשורים באובדן ולהיות מסוגל להתיר את עוצמתן במהלך תהליך העבודה. כאשר בני הזוג יוכלו לפתור את הצער באופן פתוח ומודע ביחד הם יוכלו להיכנס לשלב הדיפרנציאציה עם בסיס יציב יותר.
המוקד הראשון לתרפיה עם זוג כזה הוא סיוע בדיפרנציאציה לשני בני הזוג באותו זמן. הצעד ההכרחי הוא עבור שני האינדיבידואלים, להתבונן באופן אקטיבי בעולם הפנימי של עצמם, יותר מאשר להתבונן אחד בשני. ע"מ לבצע זאת הזוג צריך להיות מסוגל לבטא מחשבות אינדיבידואליות רגשות רצונות ושאיפות ולהיות סובלני כלפי החרדה שנוצרת תוך התמודדותם וסובלניים לקונפליקטים הפנימיים שמתעוררים תוך מפגש עם הרצונות והשאיפות האישיים שלהם.
יצחק וחיה נבהלים מהביטוי החיצוני של חיה לאינדבידואציה הם מגיבים ברגרסיה וחוזרים לאיחוד סימביוטי סביב מרד הבוגרים במשפחה.
בשלב מוקדם של התרפיה צריכים להבנות חוזים אינדיבידואלים לשינוי בתוספת לזיהוי מטרות משותפות עבור הזוג.
המטפל בודק את התרומה שכל אחד תרם להשתלשלות הקשיים ומה כל אחד היה רוצה לשנות אצל עצמו. התערבויות שקשורות בעניין בונות תחומים ברורים של אחריות במפגשים. על המטפל לייעד את אחד מבני הזוג להיות היזם של כל סוגיה שעולה. המטפל מתמקד על היזם ומוודא שרגשותיו ורצונותיו יבוטאו בבהירות לפני שהנושא ייחקר בהמשך.
הסוגיות, המשימות וההסכמים יהיו במעקב באופן קבוע בתחילת המפגשים העוקבים.
לאור העובדה שחיה מעלה באופן גלוי את הצורך בנפרדות, אולי אפשר לבחור בה להיות היזמית ולתת לה תוך עידוד ותמיכה לבטא רצונותיה וצרכיה ודרכה להגיע למשימות עבור שני בני הזוג. יצחק אומנם מרגיש מצוקה סביב התנהגויות תלותיות שלו בחיה אולם הוא מתקשה לבטא בצורה ישירה את תחושותיו. הוא חסר שביעות רצון שעול הבית עליו אולם מספר שהשכן אמר עליו "לך תלבש שמלה" ובצמוד ממהר לומר שהוא אוהב את הקשר עם חיה.
ההתערבות נוספת שעוזרת במיוחד היא הזיהוי כיצד בעבר מבואות סתומים לא פתורים ממשפחות המוצא משפיעים על השתלשלות היחסים.
משפחה עם דמויות רקע, צילו של האובייקט. לתוך כל משפחה חדשה נכנסות דמויות הרפאים (ייצוגי האובייקט) שנמצאות במשפחה והשפעתן גדולה.
ההזדהויות הן אלה שמקבעות ומקשות על בני הזוג.
יצחק מזדהה עם אמו ועל-כן יכול לקחת על עצמו תפקיד נשי. הזדהות זו היא מסובכת, הזדהות קונפליקטואלית, הוא עושה דברים אבל חש שגבריותו פגומה. השכן אומר "תלבש שמלה". כיוון אחד של הקונפליקט נע בין הרצון לעשות ובין השכן שמייצג את העניינים של המשפחה. הרצון לעשות והעובדה שעושה אחרת מפחית מערך העצמי. לעשות שינוי יש בזה סיפור. רוצים לשמר ורצים לשנות.
זהו מרכיב של הנאה אנושית לשמר את הישן ולעשות חדש. כך אנו שמים את חותמנו האישי שומרים מהישן, והחדש שהפנמנו מגן עלינו. יצחק נמצא בקונפליקט במקום הזה. יש לו רצון לעשות אחרת וזהו ביטוי של נפרדות.
הקונפליקטים מתרחשים כאשר אנו רוצים לעשות אחרת. יצחק רוצה להיות גבר אבל גם לעשות דברים בבית אבל אז הוא מביא את דבריו של השכן כביטוי לקונפליקט. אולי הוא סמרטוט ואם היה מתחתן עם מישהי מהעדה היה אחרת.
יצחק לא רוצה לחגוג את החגים עם חיה ובדרך זו הוא רוצה לשמר את ה-Self שלו, הבית של חיה מאיים על הערך העצמי שלו. חיה עושה אידיאליזציה של האם. אידיאליזציה בגיל מאוחר יש בה משהו שלא יכול לגדל. האידיאליזציה בראשית החיים זהו מנגנון חשוב הוא מאפשר האדרה של ההורה דרכו בונים ערכים ואידיאלים.
אני מעריץ משהו שאוהב אותי, על פי קוהוט, זהו קוטב חשוב של ה-Ideal Transference ואולם יש משהו שצריך להיפרד ממנו בהדרגה. בגיל ההתבגרות אובייקטים חיצונים הופכים להיות אידיאלים מותאם לגיל ולצורך להיפרד מהמשפחה.
גם אצל חיה ויצחק צריך לעבוד על פרידה מהאידיאליזציה. אנשים שתקועים בהערצה נמצא כשל התפתחותי, האנרגיה כלואה בלהעריץ את ההורה ומעכבת את האפשרות לראות דברים אחרים. חיה רואה באם "קודש קודשים". לקודש הקודשים היה מותר לכהן הגדול להיכנס רק פעמיים בשנה. אסור לגעת שם, להסתכל מה היה ומה לא, אסור שתהיה ביקורת. קדושה לא מאפשרת מגע. יצחק חש שהאזור הזה חסום בעבורו אין אפשרות להתבונן בו, אזור חסום אין לו שם סיכוי.
החוויה של חיה עם אמה ש"אין על האימא הזו". חיה לא תוכל להיות כמוה. קורעת עצמה עבור האם אך נראה שנמצאת בתחרות נואשת עמה. לא עובדת, חולה, רוצה להיות בת אידיאלית. על-יד זאת ליצחק אין סיכוי מול דמות האם שהיא סמל הנתינה. יש שם מודל שאי אפשר להתקרב אלי. יצחק אומר נמאס לי מקדש הקודשים. במקום זה נשאלת השאלה כמה חופש הוא נותן או לוקח כאשר אינו יכול להיות מה שהוא. חיה הולכת ללמוד על גדול הילדים באדלר אומרת ליצחק שהידע נמצא במקומות אחרים.
כשיצחק הכיר את חיה מצא חן בעיניו, שצעקה עליו, שהוא לא רוצה אישה כנועה. הוא אוהב משהוא באנרגיה שלה אולם לא רוצה שתקטין אותן. נראה שאחת הבעיות הקשות ביחסי הוריה של חיה היו קשורים בדפוסים של "תלות מול עצמאות" של ההורים. דינה גדלה בצל אב בעל צרכי תלות רגשית באם שבוטאו מחד באופן ישיר, ומאידך בהתנהגויות בעלי אופי של תגובת היפוך.
האב תואר ע"י חיה יושב ליד האם מחזיק לה את היד ואומר לה מילות אהבה ומאידך צועק על האם ועל הילדים. כשהאם יצאה לעבודה היה מקלל אותה ואומר שיוצאת לבלות. מול תפקוד האב האם מגלה "פייטריות" איננה נכנעת לזעמו וממשיכה בתפקודה ניראה שבסופו של דבר רוב התנהלותה של חיה עם שתי דמויות ההורים יוצרת בעיה בין דורית, היא בוחרת להינשא לגבר שנקרא כשם אביה "יצחק" אולם עושה אידיאליזציה לדמות האם. היא הולכת לנקות את בית אימה למרות כעסיו של יצחק החגים המשפחתיים נחוגים עם משפחתה אולם בכל הקשור לנושאים הכספיים שקובעים את מקום מגוריהם התנהלותה הכספית במשפחה היא סרה למרותו של יצחק וחשה מצוקה קשה מסביב לכך.
חיה מציינת כי היא "לא מרגישה דומיננטית בבית אלא נשלטת ע"י ההגבלות של יצחק, הגדרה שתאמה את יחסי הוריה ומתוך הזדהות משליכה דפוס זה על יחסיה עם יצחק.
מול מערכת היחסים הסבוכה במשפחתה של חיה יצחק חי במשפחה בעלת יחסים מרוחקים (Disengage Family) הדמויות הגבריות במשפחה זוכות למרחב ועצמאות לעומת הדמויות הנשיות. יצחק כבן יחיד עם 3 אחיות זוכה לפינוק מצד האם בתקופת שירותו הצבאי זוכה ממנה לכספים והאחיות חולצות לו את נעליו. כאשר האם חולה האב יוצא עם הגברים האחרים במשפחה. נראה שחווית המרחב והמקום אותה מתאר יצחק היה בה הרבה מן ה-False שיכולה להיות מובנת על רקע אישיות האב המתואר כאיש שתלטן שעל-פיו יישק דבר.
יצחק כבול בצווי המשפחה שאינם מאפשרים לו להינשא בקלות לחיה. נראה שחסר הבהירות בין "תלות ועצמאות" יוצרים את הבלבול בהתנהלותו של יצחק בתוך יחסיו עם חיה. דרך שליטה בתחום הכספי יש ליצחק הרגשה של "כאילו" עצמאות וחפש אולם בסופו של דבר הוא כרוך בכבלי תלות בחיה.
בטיפול אצל זוגות Symbiotic Differentiating, המטרה הראשונית היא לסייע לשונות אקטיבית אצל שני בני הזוג. בסופו של דבר שני בני הזוג צריכים להתבונן פנימה בתוכם ע"מ לגלות את ה-Self עד אשר תזוזה בסיסית זו תתרחש משיכה לכיוון הסימביוטיות תמיד תתרחש.
M.S.W פסיכותרפיסטית
מומחית בטיפול זוגי, משפחתי, אישי
ובטיפול בניכור הורי (בשיטת טיפול מוכוון פיתרון)
© דליה אראל 2021