טיפול בגירושין

הנני מומחית לטיפול בנושא גירושין, תוך התמקדות בטיפול במשפחות בקונפליקט גירושין גבוה. הנני עוסקת בקליניקה הפרטית שלי בהדרכת הורים סביב גירושין בעיקר סביב קונפליקטים דרך הילדים. בהנחה ששני ההורים הנם הורים מטיבים עבור הילדים אני עוסקת בהגעה להסכמות עם בני הזוג הסכמות אליהם מגיעים בני הזוג בחדר ואינם תקפים להצגה בפני בית המשפט. כ"כ אני עוסקת בהדרכת ההורים לגבי השפעת הגירושין סביב גילאי הילדים וההדרכה לקראת גירושין. בשלב זה הגשתי את מועמדותי לקבלת הסמכה מול בתי המשפט לענייני משפחה.

בתפיסתי כמטפלת ומדריכה זוגית משפחתית מזה 40 שנה ובהתפתחותי בתחום הידע הרחב על פני הרצף בנושא הגירושין, מצאתי שלא אחת קלה ידם של הזוגות ללחוץ על ההדק  ובכל קונפליקט המילה "גירושין" עולה כפתרון על סדר היום. השימוש בגירושין מהווה מוצא ודרך להתמודד עם תחושת האכזבה והפגיעה מצד בן הזוג ואובדן הפנטזיות על הבחירה הזוגית. לעתים כאשר הקונפליקטים אינם מורכבים וקשים הם מוצאים לעצמם את הדרך היותר פשוטה להיפרד.. מתוך מחשבה להקל על ההוצאות הכלכליות הם פונים  לגישור מצליחים להגיע לחלוקת רכוש הוגנת ומשמורת על הילדים. חשוב לדעת שעקב עומס הפניות אל בית המשפט לתביעת גירושין החל מחודש ספטמבר 2018 הוחל חוק חדש שכל פניה לגירושין אמורה לעבור דרך יחידת הסיוע ע"י  בית המשפט. עובדי היחידה בודקים את כובד הבעייתיות של פנית בני הזוג לעיתוים בני הזוג מופנים לטיפול זוגי או מוצע להם גישור דרך יחידת הסיוע לאחר שלושה חודשים כאשר המטפל ביחידת הסיוע מתרשם שיש עילה לגירושין בני הזוג מופנים לבית המשפט לצורך בקשה לגירושין.

אולם כפי שכתבתי אלו המקרים היותר "קלים" בתהליך גירושין של בני הזוג שממשיכים להיות פגועים מבן/בת זוגם ובעצם לא נפרדו רגשית איש מרעותו/תה ממשיכים את מלחמותיהם אחד בשני ונכנסים לקטגוריה של "משפחות בקונפליקט גירושין גבוה" אלו משפחות שמשקעי התהליך לוכדים  אותם וגוזלים מהם אנרגיות מרובות זוגות אלו יהיו מעורבים במריבות כרוניות סביב הגירושין שיהיו כרוכים בפחד, כעס, והשלכת אשמה על בן/ת הזוג לשעבר סביב הגירושין .זוגות אלו יסרבו לשתף פעולה ,יעלו האשמות הדדיות ויחבלו בהורות של איש את רעותו/ה. מניסיוני הרב בטיפול במשפחות אלו ראיתי בני זוג שנישאו מחדש במהלך הזמן, בנו משפחה חדשה אבל עדין לא סיימו את מאבקיהם עם בן זוגם לשעבר על גב הילדים..

אנשים אלו ממשיכים להתדיין בבתי המשפט ,בכל הכלים ההרסניים העומדים לרשותם (או לא  עומדים) תוך הוצאות כספיות מרובות.

חשוב להבין שהנפגעים העיקריים כתוצאה מהחלטת בני הזוג להתגרש "במשפחות בסכסוך גירושין גבוה" הם הילדים. מתוך היכרותי את חווית הילדים בגירושין ניתן לראות את השפעתה הרגשית הקשה על עליהם והשפעת חוויה זו על מצבם הרגשי שלעולם איננה מסתימת אצל צעירים ובוגרים כאחד. בעברי הרחוק הנחתי קבוצות ילדים להורים גרושים ונוכחתי כיצד החלום להחזיר את ההורים ביחד לעולם איננו מסתיים. למרות העובדה שהתעסקותי בקבוצות ילדים בגירושין הייתה לפני שנים מרובות אני זוכרת חוויה שקשה לשכחה: ילד בגיל 9 מצייר את עצמו במרכז ושני הוריו סוחבים אותו מכל חוויה זו מסמלת את "קונפליקט הנאמנות " בו הילדים שרויים בסיטואציה זו.

במשפחות אלו אנו יכולים להבחין בשתי תופעות קשות הנמצאות על פני הרצף והדרכים הטיפוליות להתמודד עם תופעות אלו חשיבות ההבנה וההבחנה לגבי משפחות אלו הנה חשובה ולעתים קריטית בבחירת דרך ההתערבות.

1." התאום ההורי"- כאשר יש בין ההורים קונפליקטים ,אולם מתקיים הקשר בין ההורים והילדים, ואנו מתחילים לזהות דפוסים רגרסיביים ביחסי הילד עם ההורה הלא משמורן יש להשתמש בכלי של "התאום ההורי" שמהווה נקודת מוצא לעבודה משותפת עם ההורים. השימוש בכלי של התאום ההורי נכון כאשר עדין יש מרחב בין ההורים כאשר הילדים מקימים קשר עם הדמות הלא משמורנית החוויה והדמות ההורית הלא משמורנית  מהווה דמות הורית מטיבה עבור הילדים. חשוב לדעת שתהליך ה"תיאם ההורי" יכול להתקיים רק תחת צו בית המשפט שמפנה ישירות לגורם המטפל. אראל דליהM.S.W.או מרכז מפגשים בו הנני אחת המנהלות במידה ואחד מבני הזוג אינו משתף פעולה קימת האופציה מהמטפל לבקש מבית המשפט הפעלת  סנקציות. כספיות. ההורים  הנמצאים בקונפליקט גבוה תחת החלטה של "תאום הורי" אמורים לדעת שבשלב ראשון תהיה עבודה משותפת ,פגישת עבודה אחת לשבוע. תהליך התאום מתקיים ע"י מתאם שעסוק בהגדרה מחדש של קשיי הילדים ובמציאת פתרונות לקשיים אלו.  המפגשים מתנהלים אחת לשבועיים למשך שעה וחצי כל מפגש. המסר שמועבר להורים שהילדים זכאים לשני הורים מטיבים . יתרונות הפורמט לשחרר את הילד מעול התיווך בין ההורים תוך הפרדה גמורה בין יחידת ההורים ליחידת הילדים.:

המלצה לתאום הורי יכולה להגיע לבית המשפט ע"י  עובדת סוציאלית לסדרי דין באזור המגורים של אחד מההורים. בדרך כלל נטית השופטים לקבל את המלצת זו..

2.המקרים היותר קשים וחמורים ב"משפחות בקונפליקט גירושין גבוה" הנם המקרים בהם אנו עדים לתופעת ה"ניכור ההורי". ההתייחסות לתופעה זו ,שכיחותה ועוצמתה  עברו שינויים במהלך השנים ואף הלכו והחמירו בעבר נקראה התופעה "סרבנות קשר" כיום השם המקובל יותר הוא "תופעת הניכור ההורי" תופעה זו הנה תופעה תרבותית חברתית שהולכת ומתפשטת כשדה קוצים במערך החברתי ובצמיחת "משפחות בקונפליקט גירושין גבוה" כחלק ממאוויי להעמיק את הבנתי  לגורמים להתפתחות התופעה  ולמידת כלים להתמודד אתה הנני חברה היום באגודה P.A.S.G אגודה שכוללת חברים מהשכבות השונות: מטפלים, אנשי מקצוע הנגזרים מעצם קיום התופעה ואפילו הורים מנוכרים. אגודה נוספת שעוסקת בתחום :towhomes.org\en_home/  בחודש נובמבר השתתפתי בכנס שנערך מטעמם בשטרסבורג   הכנס אורגן ע"י פרופסור אדוררד קרוק  (קנדה) שכל תוכנו עסק באנשי מקצוע מארצות אירופה שהציגו מחקרים רבים בנושא "זכויות הילד". הדעה החד משמעית אצל כלל המרצים היא העובדה שמחקרים מראים שטובת הילדים היא , משמורת משותפת .

כפי שציינתי בטיפול בכלי ה"תאום ההורי" גם בתופעת הניכור חייבת להיות החלטת בית המשפט בנידון המופנית ישירות לגורם המטפל. (אראל דליהM.S.W מומחית לתאום הורי ולטיפול בתופעת הניכור ההורי)או מרכז מפגשים במקרים כאלו סמכות בית המשפט היא הכרחית וללא החלטה זו לא ניתן להתחיל את התהליך.. ילדים החיים בצל הניכור ההורי הנם ילדים המוגדרים כילדים בסיכון רגשי גבוה, ילדים שנחטפה נפשם, ילדים השרויים במרחץ דמים. נראה שהשימוש במילים אלו דיים כדי לבטא את המערך הרגשי בו הילדים שרויים. וכל מאמצינו כולל הקהילה העולמית למצוא דרך לפתרון בעיה זו.

. לאור התפשטות התופעה אנו רואים כיום מספר מרכזים עולמיים שהוקמו כדי לטפל בבעיה. עשרות מחקרים בנושא זה ועשרות ספרים סביב התופעה כאשר פני כולם למצוא את הדרך שתביא לפתרון הבעיה.

הצער והכאב של הורים מנוכרים הוא  קשה , כיום אנו שומעים יותר ויותר על תופעות של הורים מנוכרים שמתאבדים כי  איבדו תקווה ואינם יכולים לעמוד בחווית הכאב והסבל שהם נושאים עימם. בטיפול בתופעה זו אנו נראה הורה מנכר שהילד שוהה עמו והורה מנוכר עמו הילד מסרב להיות בקשר. מצב של ניכור נראה כתופעת התעללות דומיננטית של  ההורה המנכר בילד. תופעת הניכור ההורי מתעצבת אצל הילד המנכר ע"י שימוש במנגנון הגנה המכונה (פיצול(split) כיצד פועל המנגנון מתואר במאמר שנכתב על-ידי בחוברת המידעו"ס חדש נובמבר 2018 " ילדים מתגרשים מהוריהם!.? השאלה שלי במאמר האם אכן זוהי אופציה אפשרית?  מהותו של המאמר עוסקת בתופעת ה"ניכור ההורי" תכנים נוספים אליהם אני כותבת במאמר קשורים לבסיס הפסיכולוגי של התופעה ,מאפיינים של משפחות ב"קונפליקט גירושין גבוה" המאמר מצורף בסיום כתיבתי בנושא "טיפול בגירושין". חווית ה"פיצול" גורמת לילד לפצל בין טוב ורע דהיינו, הילד תופס את ההורה המנכר כהורה טוב ואת ההורה המנוכר כהורה רע, דימוני וכך הוא מנהל את חייו . חווית הפיצול מתקיימת אצל הילד גם לגבי משפחות המוצא של ההורה המנוכר. הילד מתנהל עם חוויה שמשפחת המוצא של ההורה המנוכר פגעה בו קשות ועל כן לא רוצה להיות בקשר אתם. נוכל לקרוא רבות על כאבים קשים של סבים וסבתות שנכדיהם ניתקו קשר עימם וכאבי לבם והגעגוע לנכדים אלו.

כאשר קיים כשל בהסדרי הקשר – ניכור הורי, המופיע בדרך כלל במשפחות בגירושין עם עצימות גבוהה לקונפליקטים בין ההורים ביחסי בני הזוג.
בצל החלטת בית המשפט חשוב שהמטפל יזכור מספר דברים משמעותיים במהלך עבודתו

1. ההורה המנכר זקוק לחיזור נרקיסיסטי על מנת להרגיע אותו  שכל קשר אחר עם הילד לא יערער את הקשר שלו עם ילדו.

2.על ההורה המנכר לפתח נרטיב ולספר לילד מה קרה לו ושעצם הימנעותו לפתור קונפליקטים עם ההורה המנוכר מכחיד את אביו ואז לא ידע כיצד להתמודד בחייו  והוא כהורה מנכר דורש ממנו להתמודד.

3. במידה והילד/ה יסרבו לקבל את דברי ההורה המנכר  עליו לשמוע מהורה זה שהוא איננו ממלא אחר הסמכות ההורית שלה /ו

4.יש לעזור להורה המנכר לנסח מספר משפטים שיעזרו לילד להתמודד  למרות הקושי והחרדה שלו.. אנו נבהיר להורה המנכר  כי ברגע זה איננו מטפלים בחרדה של הילד אלא בדרך שהוא/יא מעבירים מסר זה לילד.

5.על ההורה המנכר לעמוד מול הילד שלו  ולאכוף את סמכותו. ילד צריך להיות עם ההורה המנוכר וזהו תפקיד של הורה המנכר /המשמורן שהילד יגיעלהורה המנוכר.

6. כאשר ההורה המנכר איננו משתף פעולה יש לשקול להכריז על הילד כ"קטין נזקק", דהיינו הילד אמור לעבור לרשות המדינה. בנקודה זו יכנס עו"ס לחוק נוע לתמונה והוא זה שיחליט מהי הדרך הטובה עבור הילד, תוך כתיבת המלצתו לבית המשפט בנידון.

במצב זה יש לקחת בחשבון שהסיטואציה תגרום למצב רגרסיבי אצל ההורה המנכר .מצב רוחו יסוג לאחור , יכנס למלחמות קשות יותר ורמת הקונפליקטים תעלה. חשוב לזכור שלהורים יש אחריות על התפרקות הילד אנו המטפלים אינו אחראים כלפיו ,אלא הוריו. חשוב לשים גבולות ,הילד הגיע למקום אקוטי וצריך לתת לו עזרה. האב המנוכר צריך לעזור לילד להתמודד.

במידה ואתם נמצאים באיזה שהו מקום בדרך זו זקוקים לעזרה? הנכם מוזמנים לפנות אלי להתייעצות.

עוד על נושא הגירושין במאמרים שכתבתי: ניכור הורי וסרבנות קשר במשפחות ב׳קונפליקט בגירושין גבוה׳, ילדים מתגרשים מהוריהם?!.