הנני בעלת ניסיון רב בטיפול בזוגות דתיים, חרדים ושומרי מסורת. בעברי, חינוך דתי בבתי ספר דתיים, מגורים בבני ברק ומודעות מיוחדת לבעיות האופייניות לזוגות על רקע דתי. לדוגמה:
סוגית הייחוד- גבר דתי שהגיע לשיחות ונשאלה השאלה האם חשוב שהדלת תישאר פתוחה? תחושת הקלה של הקליינט כי "בתוך עמי אני חי".
שמירת ימי נידה –בעברי טיפלתי בעברי טיפלתי בזוגות שנושא שמירת ימי הנידה וההליכה למקווה הייתה מאד חשובה בעוד שהאישה לא הקפידה לשמור על כך, על רקע זה נוצרו חיכוכים אצל בני הזוג ושאלות לגבי קיום היחסים.

וכמובן דאגה למזוזה בדלת הקליניקה, לבוש צנוע וכדומה.

כאשר זוגות דתיים מהמגזר הדתי או החרדי נמצאים בבעיה זוגית פתוחות בפניהם מספר אפשרויות. מניסיוני לכל קבוצה דתית( ויש הרבה כאלו) הדרך האופציונלית ביותר היא פניה לרב הקהילה המוכר להם כדי להתייעץ ולקבל את חוות דעתו. כאשר בני הזוג באים מקהילות שונות ולכל אחד מהם יש את הרב שלו שאינם רואים עין בעין את סוגית הקונפליקט והשאלות אינן מקבלות פתרון עבור בני הזוג, מתחילה הדרך לחיפוש גורם "ניטרלי" דהיינו מטפל זוגי מוסמך שיוכל לסייע בידם.

כאשר בני הזוג נפגשים עם רב בעל רגישות ואמפטיה עם הבנה ליחסי גבר-אישה הוא יוכל להקשיב ולתת לבני הזוג עצות כיצד עליהם להתמודד ולסיים את הקונפליקט ביניהם, מתוך ראיה אובייקטיבית ורגישות למצבם של הזוג (החלטת הרב המקובל על שני בני הזוג הינה משמעותית מאד עבור הזוגות הדתיים שעשוי לסייע להם לסיים את הקונפליקט. התערבות שיכולה במקרים רבים לספק את בני הזוג.) אחת הסוגיות השכיחות שעשויה לעורר קונפליקט ביחסים הזוגיים זו השאלה " מתי פיקוח נפש דוחה שבת? זוהי סוגיה שלבני הזוג ברור שרב הקהילה מקובל על שניהם ידע לתת את המענה. בנושא זה ישנם דברים ברורים אולם יש גם דוגמאות מהתחום האפור כגון: כשבן משפחה מאושפז האם מותר להתקשר ולדאוג לשלומו ? כאשר יולדת מבקשת שבעלה יתלווה אליה לבית החולים בעיצומו של יום השבת? מותר לבעל להצטרף אם הדבר חשוב לה כי היעדרו עלול להשפיע על מצב רוחה להביא אותה לסכנה

ומה לגבי תינוקות?
כל מצב של ספק הוא גם פיקוח נפש. כל תינוק מוגדר כחולה שיש בו סכנה וקל וחומר תינוק עם חום-מוגדר כפיקוח נפש.
כאשר בני הזוג אינם מקבלים מענה לקשייהם הם מודעים מניסיוני, ליכולת לפנות לטיפול זוגי. פרטי או ציבורי. במקום זה עולה השאלה האם המטפל אליו יפנו חייב להיות איש דתי שמכיר את המושגים הקשורים בדת ומתוך מקום זה יוכל לדבר בשפתם, יש זוגות דתיים שקימת אצלם התחושה שהם יכולים להסתפק בתהליך הטיפולי גם אם המטפל אינו איש עם עבר דתי ומיוזמתם להעביר למטפל ידע על הצווים הדתיים.
אבל השאלה עדין נשארת בעינה האם חשוב להגיע למטפל דתי המכיר, מבין את משמעות החוקים ומעריכם, או להסתפק במטפל זוגי מוסמך שיסייע להם?
שאלה זו חשובה מאד בתחום הטיפולי באותה מידה ניתן לשאול האם המטפל שעוסק במשפחות שכולות חייב להיות, חלילה הורה שכול? או עצם מסוגלות המטפל להבין בסוגיה הטיפולית הקשורה באבל ושכול היכולת להבין ולהיות אמפטיים למצב קשה זה מספקת על-מנת לטפל במשפחות אלו.

יחד עם זאת להערכתי סוגית הדתיות היא שונה כי בתחום זה הכללים והצווים מאד חד משמעיים ולא ניתן לחצות אותם.
בהתייחסותי לנושא פיקוח נפש שזו סוגיה עדינה וכפי שאמרתי יש בה הרבה תחומים אפורים, כאשר עולה סוגיה שכזו במפגש הטיפולי או שיחה של אחד מבני הזוג עמי טלפונית במקרים שאני מרגישה שאין לי את התשובה לשאלה אזי אני מבקשת מבני הזוג "ויתור סודיות" על מנת שאוכל לפנות לרב המקובל עליהם ולהתייעץ עמו.