ניכור הורי

ניכור הורי - מוגדר ככשל בהסדרי קשר בין הורים וילדים

תופעת הניכור ההורי הינה תופעה קשה וחמורה. זוהי תופעה "מדבקת" שהולכת ומתרחבת במהלך השנים שפוגעת בכל שכבות האוכלוסייה.

מניסיוני בטיפול רק מטפלים מנוסים בתחום אמורים לסייע בטיפול אולם כל עוד לא תינתן קדימות לטיפולים אלו הבעיה הולכת ומחריפה. בעיני מורכבות הבעיה קשורה לשני משולשים.

1. בית משפט, הורה מנוכר מטפל עקב העומסים הכבדים המוטלים על השופטים בבתי משפט לענייני משפחה אורך ההתדיינות בתיקי המנוכרים מפגשים לדיון במרווחים ארוכים בין דיון לדיון מעצימה את הניכור  ומקבעת אותו.

2. לשכות רווחה ,משפחה מטפלים. העומסים הכבדים בלשכות הרווחה על עובדים סוציאליים להגשת תסקירים בעבור הורים הנמצאים בהליכי גירושין וממתינים לתסקיר מטעם עו"ס לסדרי דין בלשכות הרווחה. עומסים שמשמעותם תור המתנה של שבעה חודשים ויותר לעריכת תסקיר . אם ובמידה ובחלק מהמשפחות קיימים ניצני ניכור הורי התופעה הולכת ומתעצמת בזמן החיכיון לתסקיר.

מניסיוני לשני משולשים אלו :בתי המשפט, הורים מנוכרים ומטפלים , רווחה מנוכרים ומטפלים יש תרומה עזה להתפתחות הניכור ההורי. עיקר ההתמודדות עם הבעיה מוטלת על המטפלים אולם אחריות השופטים לזהות את הבעיה ולהפנותה למטפלים אי המודעות לemergency מקבעת לא פעם את הטיפול דיונים נדחים למועדים ארוכי טווח . ילדים הנמצאים בשלב גיל ההתבגרות מגיעים לגיל 18 שנים ואז מפסיקים להיות בחזקת קטינים והנגישות לטיפול בבעיה מופסקת.

תופעת הניכור היא לעיתים כ"כ קשה ופוגענית עד הבאת הורים מנוכרים לאובדנות.

חשוב מאד להבין שהנפגעים העיקריים להחלטת ההורים לגירושין והגעתם לקטגוריה  של "משפחות בקונפליקט גירושין גבוה" משפיע בצורה קשה וחמורה על הילדים המוכרזים בכל הספרות המקצועית כילדים בסיכון רגשי גבוה או "ילדים שנחטפה נפשם" או "ילדים השרויים במרחץ דמים"  מצבם הרגשי של הילדים אינו מסתיים לעולם בהווה ובעתיד.

מתוך התעניינותי בתופעה הצטרפתי לשתי אגודות עולמיות שעוסקות בנושא זה. החברים באותה אגודה הינם אנשים בעלי תואריים גבוהים באקדמיה חלקם עסוקים במציאת פתרונות לתופעה.

האגודה הראשונה איה הצטרפתי היא: P.A.S.G. (parental alienation stud group" במסגרת אגודה זו השתתפתי השנה בכנס שהתקיים בפילדלפיה ואף פרסמתי פוסט שפורסם בניזלווטר של האגודה בו תיארתי את התבוננותי את התופעה. "handling parental alienation as medical emergency"

כ"כ הצטרפתי לאגודה en_hom towhomes.org במסגרת אגודה זו השתתפתי בכנס בשטרסבורג. הכנס אורגן ע"י פרופסור אדוארד קרוק  המשמש כנשיא האגודה בקנדה. במסגרת כנס זה השתתפו אנשי מקצוע רבים מכלל אירופה כולל עורכי דין מישראל שהציגו מחקרים רבים אודות "זכויות הילד". הדעה החד משמעית שעלתה מתוך המחקרים היא העובדה שטובת הילדים היא משמורת משותפת.

כ"כ פורסם ע"י מאמר  באדיבות צוות בירחון של איגוד העו"ס מיד"עוס. המאמר פורסם באוגוסט 2018  "ילדים מתגרשים מהוריהם?!" המאמר מפורסם באתרי תחת הקטגוריה מאמרים.

הורה מנוכר(הורה מטרה) זהו ההורה עמו הילד מסרב להיות בקשר. מצב של ניכור נראה כתופעת התעללות דומיננטית של ההורה המנכר בילד . במסגרת עבודתי בקליניקה הנני פוגשת כל אחד מההורים בחדרי לשיחה אינדיבידואלית .כאן המקום להדגיש שוב כי הנני מטפלת רק במשפחות המופנות אלי ישירות (אראל דליה) דרך בית המשפט וזאת על סמך קבלתי כמומחית מול בית המשפט. לאחר ההפניה אלי הנני פוגשת את  ההורה המנוכר(הורה מטרה) ואת ההורה המנכר והילדים המנכרים (חשוב לציין שתופעת הורים מנוכרים איננה תופעה ג'נדריאלית) לאחר מפגש עם כל הצדדים הנני מאבחנת את הבעיה ומשתפת את ההורים באבחנתי ובתוכנית הטיפול.

תופעת הניכור ההורי מתעצבת אצל הילד המנכר ע"י שימוש במנגנון ההגנה הקרוי "split". כיצד פועל המנגנון  נקרא לקרוא במאמרי (ע"מ 32).

חווית הפיצול  מתקיימת אצל הילד גורמת לו לפצל בין טוב ורע. הילד תופס את ההורה המנכר כהורה טוב ואת ההורה המנוכר כהורה רע, דימוני כך הילד מתנהל בחייו. חווית הפיצול מתקיימת אצל הילד גם לגבי משפחות המוצא של ההורה המנוכר. בתחושותיו  הילד חש שמשפחת המוצא  פגעה בו קשות  וע"כ לא מעוין להיות בקשר עמם.

צעדים שיש לנקוט בעת התערבות במצב ניכור הורי בצל החלטת בית משפט.

1. ההורה המנכר זקוק להרגעה שכל קשר אחר עם הילד לא יערער את הקשר שלו עם ילדו.
2. סיוע להורים לבנות נרטיב משותף מול ילדם מטרת הנרטיב להבהיר לילד כי שניהם נכנסו למריבות קשות סביב הגירושין כיום הם מדברים איש עם רעותו והם מתנצלים על הנזק שנגרם לילד ושעליו להתחיל לשמור קשר עם ההורה האחר(ההורה המנוכר)
3. במידה והילד מסרב לשתף פעולה עם ההורה המנכר על ההורה להבהיר לילד שהוא איננו  ממלא את סמכותו ההורית שמכיוון שהוא עדין קטין עליו להקשיב לדבריו להפעיל את סמכותו ההורית מול הילד. אנו נבהיר להורה המנכר שברגע זה איננו מטפלים בחרדה של הילד אלא בדרך שהוא מעביר את המסר לילד.
4. כאשר ההורה המנכר מסרב לשתף פעולה יש לשקול להכריז על הילד המנכר כ"קטין נזקק", דהיינו ,לפרק זמן הקטין עובר לרשות המדינה .בנקודה זו נכנס לתמונה עו"ס לחוק נוער שאמור לקבל החלטה על טובתו של הילד, תוך כתיבת המלצתו לבית המשפט.

במצב זה יש לקחת בחשבון שהסיטואציה תגרום למצב רגרסיבי אצל ההורה המנכר ,מצב רוחו ייסוג לאחור ,והוא יכנס למלחמות קשות יותר ורמת הקונפליקטים תעלה..

חשוב לזכור שלהורים יש את האחריות על התפרקות הילד, והמטפלים אינם אלו שאחראים על הילד אלא הוריו.

שימת הגבולות בנקודה זו היא אקוטית וצריך לתת לילד עזרה.

אחת המטפלות בארה"ב פיתחה דרך להתמודדות עם הבעיה.

לינדה גוטליב  פיתחה את הגישה הטיפולית T.P.F.F. turn point for families גישתה של לינדה מבוססת על התיאוריה המשפחתית של מנושין שהיה אבי התאוריה המערכתית בטיפול משפחתי. הגישה של לינדה מתקיימת בארץ בצורה מזערית וקרויה  ה camp .

מעצם היותי מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת נראה שיש מקום היום לחשיבה טיפולית בטיפול במשפחות בניכור הורי. תפקיד הטיפול להתבונן על המשפחה כמערכת ולנהל בדרך זו את הטיפול עם אימוץ הדברים שנכתבו לעיל. שאלות לגבי הגישה ודרך הטיפול בה אהיה מוכנה לענות דרך המייל.

ניכור הורי - נושאים קשורים:
ניכור הורי בגיל מבוגר
ניכור הורי מאמרים
ניכור הורי מצד האב
ניכור הורי מצד האם
ניכור הורי אבחון