תופעת הניכור ההורי הינה תופעה קשה וחמורה , זוהי תופעה "מדבקת" שהולכת ומתרחבת במהלך השנים ופוגעת בכל שכבות האוכלוסייה

מי אני?

שמי אראל דליה הנני עו"ס קלינית, מטפלת ומדריכה זוגית משפחתית מוסמכת, ע"י האגודה הישראלית לטיפול בזוגיות ובמשפחה  ופסיכותרפיסטית, מזה כ15 שנה עוסקת בטיפול בזוגות בהליכי גירושין בעצימות גדולה שמביאה לכשל בהסדרי קשר בין הורה וילד/ים

מפגשי הראשון עם תופעת ה"סרבנות קשר" היה בתקופת עבודתי כ"מנהלת התחנה לטיפול זוגי ומשפחתי" ברווחה ברמת השרון במשך 20 שנים. באותה תקופה התופעה שהייתה בחיתוליה  נקראה "סרבנות קשר" .בשנים 1997/8 הקמתי במסגרת התחנה  פרויקט ראשוני במטרה לנסות ולהתמודד עם תופעת הסרבנות. עם פרישתי מהשרות הציבורי והתעצמות ומורכבות  הסוגייה, ליד עבודתי בקליניקה פרטית כמטפלת זוגית/משפחתית ופסיכותרפיסטית הקמתי את "מרכז מפגשים" שייעודו היה טיפול בתופעת הסרבנות תוך קבלת משפחות לטיפול דרך בית משפט לענייני משפחה. במהלך השנים הנושא הפך להיות ל יותר מובחן ונקרא "ניכור הורי" או טיפול בכשל בהסדרי קשר

כיום לאחר שנים מרובות (14ש')בהם עבדתי בשיתוף פעולה עם בתי המשפט לענייני משפחה, נוכחתי לדעת, שבמרבית המקרים העבודה מול בתי המשפט הייתה מסורבלת, קשה ולא יעילה וכך לא נוצרה אפשרות מעשית לקדם ולהשיג שיפור ניכר לפתרון הבעיה של הניכור ההורי.

החלטתי  לשנות את גישת עבודתי ע"פ תורתו של  stive the chaser    המבוססת על solution- therapy brief therapy( טיפול מכוון פתרון), בחרתי לא לקבל פניות דרך בית המשפט אלא לקבל הורה מטרה (אבות ואימהות) אנשים שחווית הניכור מוכרת להם ביחסיהם עם ילדיהם והם בחרו להתמודד עם ילדיהם ללא מעורבות בית  המשפט במטרה לחפש דרך אחרת ממה שנסו עד כה כדי לבנות את הקשר עם ילדיהם.

השונות בעבודתו של סטיב דה שזר שהmain issue בתהליך הטיפולי הוא :במקום לדבר על הבעיה זה לדבר על השנוי. סטיב דה שייזר הבחין שלקוחותיו כשהם התחילו לעסוק בדבור  על שנוי ניכר  שיש סיכוי גבוה שהם ישתנו מהר יותר.

ניתן לראות את התהליך הטיפולי משתנה בשיחה

לקוחות מתארים את מה שהם רוצים שיקרה בחייהם.

טיפול זה מכוון לעזור למטופלים תוך התבססות על משאביהם.

1.התמודדות בכוחותיו של מטופל

2שנוי התנהגויות שאינן מקדמות את הכוון הרצוי לו

3.חזוק וביסוס כלים  המקדמים את חייו לכוון הרצוי

4. אם הדרך בה בחר המטופל איננה עובדת ההתמקדות עוברת לזיהוי דרכים אלטרנטיביות.

לדוגמה :משפחה בת 2 ילדים  מנכרים את הורה המטרה. פניה בשאלה לאב: בוא נגיד שאתה האב הכי טוב בעולם, איזה דברים אתה רואה היום שעוזר לילדים לראות שאתה אבא טוב?

שאלות סביב נושא זה גירו את סקרנותי והעצימו את שאלותיי לגבי תפיסת האב את אבהותו ומחשבות שמה שהוא עושה יביא את ילדיו בשמחה אליו.

עזרתי לאב לבדוק איזה סימנים יש לו והאם הדרך שבה הוא מנסה  לשכנע את גישתו כלפי ילדיו היא דרך שעובדת? עם הרבה תיקוף לקשיים שלו. מטרת שאלות אלו לעזור לאב להתחיל ליצור מקום שהוא רואה את הילדים שלו.

ברור לי שבעבודה זו ייפנו הורים מנוכרים  במטרה לחפש דרך אחרת ממה שניסו עד היום לבנות את הקשר עם ילדיהם, ולא הרימו את ידם.

בנקודה זו חשוב לי לציין שפנו אלי הורים שמתגוררים רחוק ממקום  מגורי ,לאחר התלבטויות ביני לבין עצמי קיבלתי החלטה לעבוד גם דרך הזום.

במפגשי עם לקוחות אני  מקפידה להיות קשובה להבנת הסיפור האישי של כל הורה מנוכר והניסיונות שנעשו עד כה לטפל בבעיה. ברור לי מאד שלהורה המנוכר חשוב מאד להיות בקשר  קבוע עם ילדיו ובהגעתו אלי אני אפגוש הורה ששרוי בתחושה קשה מאד. ושהוא /היא רוצים להמשיך ולהיאבק על ילדיהם ולא הרימו ידם.

ברור  לי שהורים מנוכרים נמצאים במצב מאד קשה . הם מרגישים שאף אחד לא שומע אותם בתוך המערכת ושברור שמה שחשוב להם שיהיה קשר עם הילדים שלהם. אני רואה מאמינה  לשקף להורים אלו מתאמצים הרבה זמן בכל מיני צורות לסדר את הקשר עם הילדים  אני מאמינה שהתפקיד שלי לעזור להם למצוא דרכים אחרות מאלו שהם השתמשו בהם עד עכשיו ולא עבדו. לאפשר לילדים השרויים בתוך הקונפליקט הזה לפגוש גם את הורה המטרה

הדגש בתהליך הטיפולי לעשות משהו אחר.

בעזרת גישתי של solution focus אני מסייעת להורים לראות דרכים  נוספות שתאפשר, להיפגש עם ילדיהם.

כאשר הורים מתקשרים אלי במצב שכזה הנני מזמנת אותם בראשונה לשיחת היכרות כדי לבדוק מה הם עשו עד היום  ע"מ לפגוש את ילדיהם, בסיטואציה אליה נקלעו. אם ההורה שפונה (אב או אם) חושבים שהגיע הזמן לנסות משהו אחר שידרוש  ממנו מאמץ רב  שחלק ממנו הוא קירור הקונפליקט. המטרה היא לפתוח בפני ההורים אפשרויות להגיע לשנוי ,או לפחות לכיוון השנוי אליו הם רוצים להגיע ע"י שנוי הנרטיב. במקום להסתכל על למה דברים לא עובדים להסתכל על מה כן עובד ואיך אפשר לפתח את זה.   ההתמקדות עם ההורה ,תוך הבנה עד כמה במצב קשה להם , תוך התמקדות בשנויים שהם כן מצליחים לעשות במאמצים מאד גדולים הוצאת הילדים מקונפליקט הנאמנות.

בהמשך דברי חשוב לי להביא את הבנותיי לגבי הניכור ההורי.

 ההורה המנוכר (הורה המטרה)הדחוי מואשם בהאשמות מרובות ,לא פעם מתואר כטיפוס בלתי יציב בעוד שהאמת היא שהורה זה נתון תחת טראומה של האשמות שווא ואובדן הילד /יו.

אחד הקריטריונים לאבחון תופעת הניכור

1.הילד מציג התנהגויות רגשות ואמונות לא הגיוניות על ההורה הדחוי שנמצאות בחוסר התאמה , באופן משמעותי עם החוויה האמיתית של הילד, אנו נראה דפוס של השמצה כאשר יש לילד "סיבות חלשות" ,חסרות ערך ואבסורדיות בהאשמת האב/אם

נקודה הזו היא מרכזית וללא נקודה זו אין לקבוע ניכור הורי.

בנקודה זו אנו נראה ילדים ש"מאשימים "את דמות אחד מהוריהם על מעשים שאירעו לפני שנים מרובות ואז תשאל השאלה  האם יש לילד  "סיבות חלשות" בהאשמת האב/ם בנקודה זו הבנתי היא כי למרות השנוי אצל דמות האב/אם חווית השנוי עדין לא הופנמה אצל הילד.

מה שיכול לסייע לנו בהבנה האם מדובר בניכור הורי הוא:

2.ביטויי הילדים שמצביעות על פיצול פתולוגי שכולל מחסור ניכר באמביוולנטיות כלפי ההורים, תמיכה בהורה המועדף בכל סכסוך או סיטואציה בה הילד מציג הורה אחד כ"טוב" והאחר  כ"כולו רע"

מכיוון שלעיתים הנני נתקלת בתופעות של תיאורי הילד מול דברי אחד מהדמויות ההוריות המוצג/גת כדמות דמונית עולה השאלה בתוכי האם הננו עוסקים ב"סיבות חלשות" של הילד

לא פעם ברור לי שלמרות שעבר זמן רב מאז הסיטואציה שאירעה בין הילד והורה המטרה שהביאה לתופעת הניכור,  זוהי חווייתו של הילד שלא נשכחה ממנו, בעיקר בעזרת ההורה המנכר.

מה יכול לסייע למטפל בשלב זה להבין את עומק הבעיה? אימי בייקר אחת המטפלות ב"ניכור הורי" בארה"ב הציגה קריטריונים נוספים לתופעת  ההורה המועדף: הגבלת קשר, מחיקת זיכרונות, ערעור האימון , ערעור הסמכות, ערעור האהבה.

קריטריונים אלו הינם משמעותיים וחשובים עבור המטפל שיאפשרו לו לקבוע ולהחליט האם מדובר בניכור הורי?

בשנת 2020 השתתפתי בכנס שהתקיים בפילדלפיה .הכנס עסק בניכור הורי והתעללות בילד.

הכנס עסק בתוצאות קצרות וארוכות הטווח הנובעות מחשיפה מתמדת ללחצים וטראומות, בהם שוהים  הילדים הקשורים לניכור ההורי ונתן הסבר למכניזם שגורם לנזקים פיזיולוגיים, פסיכולוגים וחברתיים לילדים תחת ניכור הורי.

חלק מתכני הכנס עסק בתוצאות קצרות וארוכות הטווח הנובעות מחשיפה מתמדת ללחצים וטראומות, בהם שוהים  הילדים הקשורים לניכור ההורי ונותנים הסבר למכניזם שגורם לנזקים פיזיולוגיים, פסיכולוגים וחברתיים לילדים תחת ניכור הורי.

חלק מתכני הכנס עסק בתוצאות קצרות וארוכות הטווח הנובעות מחשיפה מתמדת ללחצים וטראומות, בהם שוהים  הילדים הקשורים לניכור ההורי ונותנים הסבר למכניזם שגורם לנזקים פיזיולוגיים, פסיכולוגים וחברתיים לילדים תחת ניכור הורי.

במילים אחרות ניכור הורי אינו רק בעיה חברתית חולפת אלא, תופעה רפואית, פסיכולוגית, חברתית חמורה אשר משפיעה על הילדים לאורך כל ימי חייהם

סימוכין לדברים אלו נאמרו ע"י פיליפס מרכוס שכיהן כשופט בית המשפט לענייני משפחה בירושלים במשך 15 שנים ומאז פרישתו הוא מקדיש את מרצו למחקר רב תחומי בנושא כאוב זה

לדבריו: "כתוצאה מכך הילד מצוי בשבי רגשי אצל ההורה המנכר, ומתחיל להמציא סיפורים נגד ההורה המנוכר במטרה לרצות את ההורה המנכר. על פי הגדרת התעללות של גורמי בריאות בינלאומיים מדובר  בהתעללות נפשית חמורה בילד על ידי ההורה המנכר. הוא אומר שילדים שגדלים עם הורים מנכרים הופכים להיות מבוגרים חולים.

מרכוס מסביר ואומר שהשפעות הניכור ממשיכות ומלוות ילדים גם בחייהם הבוגרים. במחקר שפרסם הוא אומר שילדים שגדלים עם הורים מנכרים נמנע מהם להפנים יחסים בין אישיים תקינים.

בין השאר הם מאבדים אמון ביחסים זוגיים תקינים, הדמוי העצמי שלהם מתדרדר, הם מפתחים רגשות אשם, סיכון גבוה להתדרדרות לסמים, אלכוהול .

על פי המחקר הם עלולים כמבוגרים לחלות בבעיות לב ומחלות אחרות יותר מהממוצע לסבול מדיכאון ויש להם נטייה גבוהה יותר מהממוצע להתגרש ולפתח יחס קר ומנוכר לילדיהם. כמו כן הם עלולים לפתח כעס וטינה ואפילו שנאה כלפי ההורה המנכר.

חשוב להבין שהנפגעים העיקריים להחלטת ההורים לגירושין והגעתם לקטגוריה של "משפחות בקונפליקט גירושין גבוה בעצימות גבוהה" משפיעה בצורה קשה וחמורה על הילדים המוכרזים בכל הספרות המקצועית כילדים בסיכון רגשי גבוה או "ילדים שנחטפה נפשם "או" ילדים השרויים במרחץ דמים".

המשך לדברים שנאמרו לעיל מצבם הרגשי של הילדים אינו מסתיים לעולם בהווה ובעתיד.